תקציב משפחתי חודשי הוא תוכנית קצרה: כמה כסף ייכנס החודש, מה כבר ידוע שייצא וכמה נשאר לכל השאר. בונים אותו בתחילת החודש. מתחילים מההכנסה שנכנסת בפועל לחשבון, מורידים הוצאות קבועות, הוצאות ידועות והוצאות משתנות עם תקרה, ומה שנשאר הוא המספר שמנהל את החודש.
מה זה תקציב משפחתי חודשי
תקציב משפחתי הוא החלטה מראש על הכסף של החודש. אתם יודעים כמה ייכנס, מסמנים מה כבר מחויב לצאת ומחליטים כמה מותר להוציא על הדברים שמשתנים מחודש לחודש.
הרבה משפחות עוקבות אחרי ההוצאות רק בדיעבד. מסתכלים על פירוט האשראי בסוף החודש ומגלים מה קרה. תקציב עובד בכיוון ההפוך. קודם יש תוכנית, ואחר כך בודקים שהחודש הולך לפיה.
תקציב גם עוזר לדבר על כסף בבית. כשיש מספרים מוסכמים, השאלה אם אפשר לקנות משהו מקבלת תשובה ברורה במקום ויכוח.
לא צריך להיות טובים במספרים. צריך רשימה אחת מסודרת וזמן קצר בתחילת כל חודש.
איך בונים תקציב חודשי צעד אחר צעד
עשו את זה בתחילת החודש, רצוי אחרי שהמשכורת נכנסה. את כל השלבים אפשר לרשום על דף אחד. המספר בשורה האחרונה צריך להיות מוכר לכל מי שמוציא כסף בבית.
- הכנסה שנכנסת בפועל: רשמו את הסכום שנכנס לחשבון אחרי מסים וניכויים, ולא את הברוטו מהתלוש. אם ההכנסה לא קבועה, רשמו את הסכום הנמוך שאתם בטוחים בו.
- הוצאות קבועות: כל מה שיורד כל חודש בסכום דומה, כמו שכירות או משכנתא, ועד בית, סלולר, ביטוחים וגן.
- הוצאות ידועות של החודש הזה: חיובים שלא מגיעים כל חודש, אבל ידוע שיגיעו עכשיו. למשל ארנונה אם היא משולמת כל חודשיים, חשבון מים, תשלום שנתי לביטוח, קניות לחג או ציוד לשנת הלימודים.
- הוצאות משתנות עם תקרה: סופר, דלק, בילויים, בגדים. כאן הסכום המדויק לא ידוע, אז קובעים תקרה לכל אחת.
- מה שנשאר: ההכנסה פחות כל השאר. אם יצא מספר חיובי, החליטו מראש מה עושים איתו. אם יצא מספר שלילי, חזרו לשלב הקודם והורידו תקרות לפני שהחודש מתחיל.
הוצאות שנתיות: איך מפזרים אותן על החודשים
הוצאות שנתיות הן סיבה נפוצה לחודש שנראה רגיל ונגמר במינוס. ביטוח רכב, ביטוח דירה, טסט, חגים וחזרה לבית הספר מגיעים פעם בשנה, ולכן מרגישים כמו הפתעה.
הפתרון פשוט. מחלקים את הסכום השנתי בשתים עשרה ושמים אותו בצד כל חודש. לדוגמה בלבד: אם הוצאה שנתית היא ₪3,600, מפרישים ₪300 בחודש. כשהחיוב מגיע, הכסף כבר שם.
אם אתם משלמים ארנונה כל חודשיים, רשמו אותה בחודשים שבהם היא יורדת, או חלקו אותה לשניים וקחו חצי בכל חודש. העיקר שהיא תופיע בתוכנית לפני שהיא מגיעה.
הוצאות קבועות ומשתנות: דוגמאות מהבית
החלוקה הזאת מראה איפה אפשר לזוז. בהוצאות הקבועות קשה לשנות משהו באמצע החודש. בהוצאות המשתנות ההחלטות שלכם קובעות.
את המספרים תמצאו בפירוט חשבון הבנק ובפירוט כרטיסי האשראי של החודשים האחרונים. עברו עליהם פעם אחת וסמנו כל חיוב כקבוע או משתנה. חיובים קטנים שחוזרים כל חודש, כמו מנויים והוראות קבע, נעלמים בקלות מהעין. בדקו אם כולם עדיין נחוצים.
כדי לקבוע תקרה לסופר ולדלק, הסתכלו על שלושת החודשים האחרונים וקחו את הממוצע. ככה התקרה מבוססת על מה שקורה אצלכם בפועל.
- קבועות: שכירות או משכנתא, ועד בית, ביטוחי בריאות וחיים, סלולר ואינטרנט, גן או מעון, חוגים, החזרי הלוואות.
- קבועות שהסכום שלהן זז: חשמל, מים, גז וארנונה. הן מגיעות בקביעות, אבל הסכום משתנה לפי עונה ושימוש.
- משתנות: סופר, דלק, תחבורה ציבורית, אוכל בחוץ, בגדים, מתנות ובילויים.
איך יודעים באמצע החודש איך הוא ייגמר
תקציב שנבנה בתחילת החודש ואז נשכח עוזר רק בחלקו. הערך האמיתי מגיע כשבודקים אותו תוך כדי החודש.
התחזית עובדת כך. לוקחים את היתרה הנוכחית, מורידים את כל מה שעוד ידוע שייצא עד סוף החודש ומקבלים את הסכום שיישאר אם הכל ילך לפי התוכנית.
לדוגמה בלבד: באמצע החודש יש בחשבון ₪6,000. עוד צפויים לרדת ₪2,500 חיוב אשראי ו-₪1,500 חשבונות. בפועל נשארו לכם ₪2,000 לשבועיים הקרובים. מי שמסתכל רק על היתרה רואה ₪6,000 ומוציא בהתאם.
בדיקה כזאת פעם בשבוע מספיקה. אם רואים שהחודש הולך להיגמר במינוס, יש עוד זמן לדחות קנייה או להוריד תקרה.
שיטות לניהול תקציב: 50/30/20, מעטפות ובסיס אפס
יש כמה שיטות מוכרות. כל אחת יכולה לעבוד, ולכל אחת יש מגבלות כשמנסים אותה בבית ישראלי.
- 50/30/20: חצי מההכנסה לצרכים, 30% לרצונות ו-20% לחיסכון. נוח כנקודת פתיחה. במשפחה עם שכירות גבוהה ומעון, הצרכים לבד יכולים לעבור את החצי, ואז החלוקה לא מחזיקה.
- מעטפות: מחלקים את הכסף לקטגוריות ומוציאים מכל מעטפה רק את מה שיש בה. השיטה מלמדת גבולות היטב. היא נולדה למזומן, ורוב התשלומים בבית עוברים היום באשראי ובהעברות.
- בסיס אפס: כל שקל מקבל תפקיד עד שלא נשאר שקל בלי שיוך. השיטה מדויקת ודורשת הרבה עבודה. עם הכנסה לא קבועה או חיובי אשראי שמגיעים בתאריך אחר מהמשכורת, קשה להתמיד בה.
- מה שמשותף לכולן: הן עוזרות להחליט איך לחלק את הכסף. אף אחת מהן לא אומרת לכם באמצע החודש כמה יישאר בסופו. את זה נותנת התחזית.
ניהול הוצאות בבית: מחברת, גיליון או אפליקציה
מחברת מתאימה למי שאוהב לכתוב ביד. קל להתחיל בה, וקשה לראות בה סיכום או לשתף אותה עם בן או בת הזוג.
גיליון אלקטרוני נותן חישובים ותבניות. הוא דורש לשבת מול מחשב, וקל להפסיק לעדכן אותו כשהוא לא בהישג יד.
אפליקציה נמצאת בטלפון, ולכן הכי קל לרשום בה הוצאה ברגע שהיא קורה. אם אתם מחפשים כלי שמתכנן את החודש מראש, תקצבתי מאפשרת לרשום בתחילת החודש את מה שכבר ידוע שייצא ומראה כמה יישאר בסוף החודש. היא חינמית ולא מתחברת לחשבון הבנק. השוואה בין הגישות נמצאת במדריך לאפליקציה לניהול תקציב בלי חיבור לבנק.
הכלי פחות חשוב מההרגל. בחרו את מה שתשתמשו בו בפועל.
מה עושים כשהתקציב לא מחזיק, ומתי לפנות למלווה כלכלי
החודש הראשון כמעט אף פעם לא יוצא מדויק. תגלו הוצאות שלא חשבתם עליהן, ותקרות שקבעתם נמוך מדי או גבוה מדי. זה חלק מהתהליך.
בסוף כל חודש השוו בין התוכנית למה שקרה בפועל. איפה שחרגתם, שאלו אם התקרה לא הייתה ריאלית או שההוצאה הייתה חריגה. הוצאה שחוזרת כל חודש צריכה להיכנס לתוכנית. הוצאה חד פעמית לא צריכה לשנות את התקרה.
אחרי כמה חודשים של התאמות, התוכנית משקפת את הבית שלכם. מאותו שלב בניית התקציב בתחילת החודש הופכת לעבודה קצרה של עדכון.
אם ניסיתם כמה חודשים והתקציב לא מחזיק, או שיש חובות שגדלים, ליווי מבחוץ יכול לעזור. מלווה כלכלי עובד איתכם על התוכנית ועל ההרגלים. קראו עוד במדריך למלווה כלכלי למשפחה, ואם לא ברור לכם במי לבחור, בהסבר על ההבדל בין מלווה כלכלי ליועץ.
אם המצב דחוק ואין תקציב לליווי בתשלום, יש גם אפשרויות לליווי כלכלי חינם.